מדובר בבדיקת אולטרה-סאונד שבמהלכה הרופא מודד את המרווח שבין העור
בעורפו של העובר לבין הרקמה שמתחתיו. ככל שהמרווח הנמדד גדול יותר, כך גדל הסיכון
לתסמונת דאון, למומים עובריים ולבעיות אחרות. את הבדיקה יש לבצע בין שבוע 11 לשבוע
13+6 להריון. במהלך הבדיקה הרופא מתעד גם את אורכו של העובר (CRL). בשבועות אלה אורכו של העובר בין 38 ל- 84
מ”מ. עובי השקיפות העורפית, אורך העובר וגיל האם משמשים לצורך חישוב הסיכון
לתסמונת דאון. את הבדיקה ניתן לבצע בגישה בטנית, וגינלית או בשילוב של השתיים. בעת
הבדיקה ניתן לאתר לעתים ממצאים חריגים, אך הבדיקה אינה מהווה סקירת מערכות לגילוי
מומים.
כאמור, ככל שעובי השקיפות העורפית גדול יותר, כך עולה הסיכון ללקות
בתסמונת דאון ובהפרעות אחרות:
- אם השקיפות העורפית שווה או גבוהה מ-3 מ"מ הסיכון
להפרעות בעובר גדול משמעותית ובמקרה זה מומלץ על ייעוץ גנטי ובדרך כלל גם על בדיקה
פולשנית (סיסי שלייה או מי שפיר) כולל בדיקת צ'יפ גנטי (CMA).
- אם השקיפות העורפית נמוכה מ- 3 מ"מ, מומלץ
לבצע סקר שליש ראשון.