בדיקת מי שפיר-האם כדאי לעשות?

אחת השאלות הנפוצות והמטרידות בהריון היא האם לבצע דיקור מי שפיר. שאלה זו נובעת מתוך תחושה (שאינה באמת נכונה) שבדיקת מי שפיר היא כמו "תעודת אחריות" שתבטיח לידתם של צאצאים בריאים. מה מטרת הבדיקה ? האם היא מסוגלת לזהות את כל סוגי הבעיות ? האם הבדיקה באמת מסוכנת ? מה לגבי בדיקות נוספות שניתן לבצע במי שפיר (כגון בדיקת הצ'יפ הגנטי)? על כל אלה אענה בהמשך הכתבה.
 

מה הוא נוזל מי השפיר?

נוזל השפיר מורכב מהשתן של העובר והוא מכיל גם תאים עובריים שמקורם בקרומים השפיר, העור ודרכי הנשימה, העיכול והשתן של העובר.

מהו דיקור מי שפיר?

דיקור מי השפיר הוא אמצעי לקבלת דגימת העובר. בדגימה ניתן לבצע, סוגי בדיקות שונים. בדרך כלל מבצעים שתי בדיקות בלבד:
  • בדיקת כרומוזומים (קריוטיפ): בדיקה זו מגלה הפרעות במספר או בצורת הכרומוזומים באמצעות המיקרוסקופ. בתסמונת דאון למשל יש עודף כרומוזום 21 בכל התאים.
  • בדיקת חלבון עוברי: בדיקה זו מזהה עוברים עם מומים פתוחים בעמוד השדרה או דופן הבטן
דיקור מי שפיר

באיזה שבוע יש לבצע את הדיקור?

בדרך כלל הבדיקה מבוצעת בין שבוע 16 לשבוע 20 להריון. במקרים מיוחדים ניתן לבצע את הבדיקה גם בשבועות מתקדמים יותר.

מהו הליך הבדיקה?

הבדיקה נערכת תחת בקרת אולטרה סאונד בתנאים סטריליים. מחט דקה מוחדרת דרך דופן הבטן אל שק השפיר שברחם. דרך המחט נשאב נוזל השפיר בכמות של כ- 30 סמ"ק.
לאחר הפעולה מקובל לנוח בבית למשך יום-יומיים אם כי אין הוכחה מדעית שזה מקטין את הסיכון להפלה.

מהם הסיכונים בדיקור?

הסיבה העיקרית להפלה היא זיהום המוחדר למי השפיר בעת הדיקור, למרות אמצעי הזהירות הננקטים. זיהום מתבטא בכאבי בטן, חום גבוה, צמרמורת, ירידת מים או דמם מהנרתיק. במקרה כזה יש לפנות מיד לבדיקה. הסיכון לפגוע בעובר עצמו נמוך מאד. ההערכה היא שהסיכון נע בין 1:200 ל-1:1000. כמובן שיש חשיבות גם לניסיונו של הרופא המבצע את הבדיקה.

מהן הסיבות הרפואיות שממליצות על הבדיקה?

קיימים מספר מצבים שלגביהם קיימת הצדקה רפואית וזכאות משרד הבריאות או קופת חולים לבדיקת מי שפיר:
  • גיל 35 ומעלה, בשל העובדה שהסיכון להפרעות כרומוזומליות (כגון תסמונת דאון) עולה עם הגיל.
  • סיכון מוגבר להפרעה כרומוזומית בבדיקות הסקר (סקר שליש ראשון, תבחין משולש, תבחין מרובע, וכו'). ההמלצה בדרך כלל כאשר הסיכון המשוקלל גבוה מ- 1:380.
  • בנוכחות ממצאי אולטרה סאונד חשודים כגון מומים בעובר, שקיפות עורפית מעל 3 מ"מ, ובנוכחות ממצאים באולטרה-סאונד המעלים את הסיכון לליקויים כרומוזומליים (מעי אקוגני, הרחבת חדרי המוח, ועוד).
  • כאשר ידוע כי ההורים נשאים של מחלה גנטית שהתגלתה בבדיקות הסקר הגנטיות או במחלה גנטית משפחתית שהרקע הגנטי שלה ידוע מראש.
  • אחד ההורים נשא של ליקוי כרומוזומלי מאוזן שאמנם לא גורם לביטוי כלשהו אך עלול להתבטא בצורה לא מאוזנת בעובר ולגרום להפלה מומים מלידה או לפיגור שכלי.
  • לאחר לידה או הפסקת הריון על רקע הפרעה כרומוזומלית.
  • חשד למחלות זיהומיות בעובר כגון CMV