בדיקת צ'יפ גנטי בהריון

הצ'יפ הגנטי - Chromosomal microarray CMA

בדיקת הכרומוזומים השגרתית (קריוטיפ) המבוצעת בדגימות סיסי שליה או במי שפיר יכולה לזהות באמצעות המיקרוסקופ ליקויים במספר הכרומוזומים (כגון עודף כרומוזום 21 בתסמונת דאון) וכן שינויים בולטים במבנה הכרומוזומים. אולם בדיקה זו אינה מסוגלת לזהות חסרים או תוספות של מקטעי כרומוזומים זעירים שאינם נראים במיקרוסקופ. שינויים כאלה קרויים "שינויים תת-מיקרוסקופיים" והם אחראיים למספר רב של תסמונות גנטיות המתבטאות במומים מלידה, הפרעות התפתחותיות ושכליות, ועוד. שינויים כאלה ניתן לזהות בבדיקת "הצ'יפ הגנטי". בדיקה זו מבוססת על מאות אלפי גלאים במכוונים לאזורים כרומוזומליים שונים, ועל כן מסוגלים לגלות שינויים מזעריים בכל הכרומוזומים.

מה הסיכוי לגלות שינוי כרומוזומי תת-מיקרוסקופי בבדיקת הצ'יפ הגנטי?

הסיכוי תלוי בסיבה הראשונית לביצוע הבדיקה:

  • בפרטים עם אוטיזם, פגיעה שכלית או מומים מלידה הבדיקה עשויה לזהות את הגורם הגנטי בכ-10%-20%.
  • בעוברים עם מומים משמעותיים הבדיקה עשויה לזהות את הגורם הגנטי בכ- 5%-7% מהמקרים.
  • בהריונות ללא ממצא חריג או גורם סיכון, הבדיקה תזהה שינוי משמעותי בכ- 0.5% - 1% מהעוברים.

כיצד מפרשים את תוצאות הבדיקה?

בשל ריבוי האפשרויות והממצאים החריגים, חשוב כי ניתוח התוצאות יעשה על ידי מומחה עם ניסיון רב בתחום, תוך שימוש במאגרי מידע, תוכנות ניבוי עדכניות וניסיון מקצועי. גם אם התקבלה תוצאה ממעבדה מסוימת יש חשיבות לעתים קרובות לקבל חוות דעת נוספת כיוון שהפרשנות מורכבת, ולא תמיד חד משמעית.

אילו תשובות ניתן לקבל בבדיקה?

  • לא אותר אף שינוי.
  • אותר שינוי במספר העותקים של מקטעי כרומוזומים (copy number variants, CNVs).
  • שינויים אלה מסווגים על פי חומרתם ומשמעותם הקלינית

    • ממצא פאתוגני- Pathogenic CNV ממצא שלגביו ידוע שהוא בעל משמעות קלינית שקשור למחלה או הפרעה כלשהי באדם, זאת, על פי מספר מאמרים בספרות הרפואית, גם אם הביטוי משתנה והחדירות לא מלאה.
    • ממצא שפיר - Benign CNV ממצא שלגביו דווח במספר מאמרים בספרות הרפואית או במאגרי מידע שאין לו קשר למחלה או הפרעה באדם. ממצאים אלה לרוב אינם מדווחים כלל.
    • ממצא שמשמעותו הקלינית אינה ברורה- (Variant Of Uncertain clinical Significance (VOUS - בעת הדיווח אין מידע מספיק על מנת לקבוע בוודאות את משמעותו הקלינית של הממצא
      אלה נחלקים למספר תת-קבוצות, בהתחשב בגודל המקטע, תכולת הגנים שבו, נוכחותו בבני משפחה נוספים או באוכלוסייה הכללית:
      • ממצא שהוא קרוב לוודאי פאתוגני - Likely pathogenic על פי דיווחים ספורים.
      • ממצא שהוא קרוב לוודאי שפיר - Likely benign המקטע אינו מכיל בתוכו גנים הקשורים במחלה באדם, מדווח בשל גודלו, או שיש תיאורים בודדים במאמרים רפואיים או במאגרי מידע שהממצא מופיע באוכלוסייה הכללית.
      • ממצא שלא ניתן לקבוע לגביו כל הערכה ומשמעותו בשלב זה אינה ברורה.

מהן מגבלות הבדיקה?

לצד היתרונות, לבדיקה גם מגבלות הכוללות:
  • אם לא נמצאו שינויים חריגים בבדיקה אין זה שולל הפרעות גנטיות אחרות בעובר.
  • הבדיקה מאתרת גורם גנטי רק חלק קטן (10% - 20%) ממקרי האוטיזם, עיכוב התפתחותי או מומים.
  • הבדיקה מזהה רק חסרים ועודפים גדולים יחסית בחומר הגנטי אך אינה מזהה שינויים ברצף הקוד הגנטי.
  • הבדיקה אינה מזהה חסרים או עודפים הקטנים מטווח הזיהוי המוגדר של הבדיקה
  • בחלק מהמקרים (בכ- 5%), תוצאות הבדיקה אינן חד משמעיות. כלומר, הבדיקה עלולה לאתר ממצאים שמשמעותם הרפואית אינה ברורה. מצב כזה עלול ליצור אי וודאות ולהוביל להחלטה שגויה לגבי המשך הבירור והטיפול או לגבי המשך ההריון או הפסקתו.
  • בחלק מהמקרים בהם משמעות התוצאה אינה ברורה, בדיקת ההורים עשויה לסייע.

פרופ' יובל ירון, יועץ גנטי מומחה, מנהל את היחידה לאבחון גנטי טרום-לידתי במרכז הרפואי תל-אביב. לבדיקת צ'יפ גנטי בהריון ולייעוץ גנטי מקצועי חייגי כעת: