בדיקת צ'יפ גנטי בהריון

 

הצ'יפ הגנטי - Chromosomal microarray CMA

 
בדיקת הכרומוזומים השגרתית (קריוטיפ) המבוצעת בדגימות סיסי שליה או במי שפיר יכולה לזהות באמצעות המיקרוסקופ ליקויים במספר הכרומוזומים (כגון עודף כרומוזום 21 בתסמונת דאון) וכן שינויים בולטים במבנה הכרומוזומים.

אולם בדיקה זו אינה מסוגלת לזהות חסרים או תוספות של מקטעי כרומוזומים זעירים שאינם נראים במיקרוסקופ. שינויים כאלה קרויים "שינויים תת-מיקרוסקופיים" והם אחראיים למספר רב של תסמונות גנטיות המתבטאות במומים מלידה, הפרעות התפתחותיות ושכליות, ועוד. שינויים כאלה ניתן לזהות בבדיקת "הצ'יפ הגנטי". בדיקה זו מבוססת על מאות אלפי גלאים במכוונים לאזורים כרומוזומליים שונים, ועל כן מסוגלים לגלות שינויים מזעריים בכל הכרומוזומים.

כ- 3% מהיילודים לוקים במומים, מחלות תורשתיות, לקות שכלית או הפרעה מטווח האוטיזם. לחלק ניכר מהפרעות אלה יש רקע גנטי.
המטען הגנטי של האדם (הגנום) המצוי במלואו כמעט בכל תא בגוף כולל 23 זוגות כרומוזומים שבתוכם כ- 20,000 גנים המקודדים בכ-3 מיליארד "אותיות" המרכיבות את הדנ"א.

 
בדיקת צ'יפ גנטי
 
 
 
 

מה הסיבת שכיחות להפרעות מטווח האוטיזם?

 
סיבה שכיחה להפרעות כאלה היא שינוי כמותי של המטען הגנטי - עודף או חסר של כרומוזום שלם או של חלק ממנו. למשל תסמונת דאון נובעת מעודף של כרומוזום 21 בכל התאים. הדרך לגלות הפרעות כאלה בעובר, עוד במהלך ההריון, היא על ידי דיקור מי שפיר או דגימת סיסי שלייה.

 

 

מה הסיכוי לגלות שינוי כרומוזומי תת-מיקרוסקופי בבדיקת הצ'יפ הגנטי?

 
הסיכוי לגלות הפרעה בעובר בבדיקה זו תלוי בסיבה הראשונית לעריכתה:

  • בפרטים עם אוטיזם, פגיעה שכלית או מומים מלידה הבדיקה עשויה לזהות את הגורם הגנטי בכ-10%-20%.
  • בעוברים עם מומים משמעותיים הבדיקה עשויה לזהות את הגורם הגנטי בכ- 5%-30% מהמקרים.
  • בהריונות ללא ממצא חריג או גורם סיכון, הבדיקה תזהה ממצא משמעותי בכ- 1:100 הריונות.
 
 

כיצד מתבצעת בדיקת הצ'יפ?

 
עד לאחרונה, נהגו לבצע בדגימת העובר בדיקה של הרכב הכרומוזומים באמצעות המיקרוסקופ (בדיקת "קריוטיפ"). בדיקה ותיקה זו מזהה עודף או חסר של כרומוזום שלם או של חלק גדול ממנו.

אולם, לבדיקה יש רזולוציה מוגבלת, כלומר שאין ביכולתה לזהות חסר או עודף של מקטע כרומוזומלי קטן, שאינו נראה במיקרוסקופ.
שינויים כאלה קרויים "שינויים תת-מיקרוסקופיים", והם אחראיים למספר רב של תסמונות גנטיות המתבטאות במומים מלידה, לקות שכלית, הפרעות מטווח האוטיזם, ועוד. שינויים מזעריים כאלה כן ניתנים לזיהוי בבדיקת "הצ'יפ הגנטי" (הקרוי גם "שבב ציטוגנטי" Chromosomal microarray, CMA). בדיקה זו יותר מדויקת ובוחנת את המטען הגנטי של העובר באמצעות מאות אלפי גלאים.

 

כיצד מפרשים את תוצאות הבדיקה?

 
בשל ריבוי האפשרויות והממצאים החריגים, חשוב כי ניתוח התוצאות יעשה על ידי מומחה עם ניסיון רב בתחום, תוך שימוש במאגרי מידע, תוכנות ניבוי עדכניות וניסיון מקצועי. גם אם התקבלה תוצאה ממעבדה מסוימת יש חשיבות לעתים קרובות לקבל חוות דעת נוספת כיוון שהפרשנות מורכבת, ולא תמיד חד משמעית.

 

אילו תשובות ניתן לקבל בבדיקה?

 
    בשל מורכבות הבדיקה, התשובות המתקבלות אינן "תקין" או "לא תקין" אלא מדרג של תשובות אפשריות, הנחלקות למספר קבוצות על פי דרגת חומרתם:

    1. ממצא שפיר (Benign)- ממצא שלגביו ידוע בוודאות שאינו גורם לכל מחלה או הפרעה באדם.
    2. ממצא קרוב לוודאי שפיר (Likely benign)- סבירות מעל 90% שהממצא אינו גורם לכל הפרעה.
    3. ממצא שמשמעותו הקלינית לא ברורה ( (Unknown, VOUS בעת הזו אין מידע מספיק על מנת לקבוע בוודאות את משמעותו הקלינית של הממצא.
    4. ממצא קרוב לוודאי פתוגני (Likely pathogenic) שיש סבירות של מעל 90% שהוא גורם להפרעה.
    5. ממצא פתוגני (Pathogenic)ממצא שידוע בוודאות כגורם למחלה או הפרעה כלשהי באדם.

 

מהן מגבלות הבדיקה?

 
לצד היתרונות, לבדיקה גם מגבלות הכוללות:
  • אם לא נמצאו שינויים חריגים בבדיקה אין זה שולל הפרעות גנטיות אחרות בעובר.
  • הבדיקה מאתרת גורם גנטי רק חלק קטן (10% - 20%) ממקרי האוטיזם, עיכוב התפתחותי או מומים.
  • הבדיקה מזהה רק חסרים ועודפים גדולים יחסית בחומר הגנטי אך אינה מזהה שינויים ברצף הקוד הגנטי.
  • הבדיקה אינה מזהה חסרים או עודפים הקטנים מטווח הזיהוי המוגדר של הבדיקה
  • בחלק מהמקרים (בכ- 5%), תוצאות הבדיקה אינן חד משמעיות. כלומר, הבדיקה עלולה לאתר ממצאים שמשמעותם הרפואית אינה ברורה. מצב כזה עלול ליצור אי וודאות ולהוביל להחלטה שגויה לגבי המשך הבירור והטיפול או לגבי המשך ההריון או הפסקתו.
  • בחלק מהמקרים בהם משמעות התוצאה אינה ברורה, בדיקת ההורים עשויה לסייע.

 

האם בדיקת הצ'יפ הגנטי מזהה את כל העוברים הלוקים בהפרעות גנטיות?

 
למרות יתרונותיה של בדיקת הצ'יפ הגנטי, היא אינה מזהה את כל העוברים הלוקים בהפרעות גנטיות מהסיבות הבאות:
חלק מהמצבים נובעים מהשפעות סביבתיות, כגון זיהומים או חשיפה לחומרים משיקים, ועל כן אינם מתגלים בבדיקה גנטית כלשהי.
חלק מהמצבים הגנטיים אינו נובע משינויים כמותיים (כגון חסר או עודף של מטען גנטי), אלא נובע משינויים איכותיים (למשל מוטציה - החלפה של אות חת במטען הגנטי באות אחרת). הפרעות כאלה ניתנות לזיהוי באמצעות בדיקות ריצוף כלל אקסומי.

 
בדיקת צ'יפ גנטי
 

אילו גורמים ניתן לקחת בחשבון להמשך הריון או להפסקתו?

 
לכל אדם יש שינויים רבים מסוג 1 ו-2, כלומר עודפים או חסרים של מטען גנטי שאין להם כל השלכה על הבריאות, ולכן מוגדרים כשפירים.
באופן נדיר, מתגלים שינויים מסוג 4 ו-5, לגביהם יש וודאות או סבירות גבוהה שהם גורמים להפרעה בעובר. איתור ממצא כזה מאפשר להורים לעתיד להחליט על המשך ההריון או על בחירתם בהפסקתו.

ברם, כאן יש חשיבות רבה להבין ולפרש נכונה את ההשלכות של הממצא, שכן חלק מההפרעות אמנם קשות אך חלקן עשוי להיות פחות חמור, או שלא בכל מקרה תהיה בהכרח פגיעה משמעותית. יתר על כן, בחלק מהמקרים מתברר כי החסר או העודף של המטען הגנטי מורש מאחד ההורים, הבריאים לכאורה.

התמונה מורכבת עוד יותר כאשר מדובר בשינויים מסוג 3 – כלומר שינויים שמשמעותם אינה ברורה. כאן יש חשיבות רבה לבירור מעמיק, תוך שימוש במאגרי מידע, תוכנות ניבוי, וידע מקצועי. חשוב שבירור זה יעשה על ידי גנטיקאי מומחה בתחום, עוד בטרם ינקטו צעדים בלתי-הפיכים, כגון הפסקת הריון. לבירור זה חשיבות רבה גם לקראת תכנון הריונות עתידיים וגם לגבי בני משפחה נוספים.

כאמור, בחלק מהמקרים מדובר בממצא המורש מהורה בריא לחלוטין או עם ביטויים קלים בלבד. לעתים קרובות במקרים כאלה, הסבירות לפגיעה בעובר אינה וודאית, אלא בעלת הסתברות סטטיסטית.
לעובדה זו חשיבות רבה לגבי בחירה של ההורים על המשך ההריון. יתר על כן, במקרים שמדובר בממצא מורש, יש סיכוי של 50% להישנות של אותו ממצא גם בהריונות עתידיים. לכן במקרים המתאימים ניתן להימנע מהישנות על ידי אבחון גנטי מוקדם בהריון באמצעות בדיקת סיסי שלייה או על ידי אבחון גנטי טרום השרשה (PGT) של עוברים שהושגו בהפריה חוץ גופית.

 

פרופ' יובל ירון, יועץ גנטי מומחה, מנהל את היחידה לאבחון גנטי טרום-לידתי במרכז הרפואי תל-אביב. לבדיקת צ'יפ גנטי בהריון ולייעוץ גנטי מקצועי חייגי כעת:

 

 
 
 
כדאי לך לקרוא גם על:
 
 
 
 
 
מעקב הריון