ייעוץ אונקוגנטי ככלי להצלת חיים

התשובה מבוססת על שלוש קבוצות של אנשים, כל אחת מומלץ שתקבל את האבחון והטיפול המותאמים לה:

1. החולים בסרטן, אצלם האבחון הוא חלק מהותי מהטיפול, ולכן מומלץ לעבור בירור גנטי בסמוך למועד זיהוי המחלה. להתנהלות זו ייתכנו השלכות על סדר הפעולות (ניתוח, קרינה, כימותרפיה), וכן על המעקב הרפואי.
2. קרובי משפחה של החולים, כולל פרטים עם סיפור משפחתי עשיר, בני משפחה מדרגה ראשונה או שנייה שחלו בסרטן ובמקרים של סרטן המופיע בגיל צעיר. במקרים אלה יש חשיבות לאבחון מוקדם של הנטייה הגנטית לסרטן, דבר שיכול להשפיע על המעקב הדרוש, המניעה והאבחון המוקדם. בדרך כלל מומלץ שבדיקת הנשאות תיערך בבגירים, על מנת לאפשר להם קבלת החלטות מושכלות באשר למועד עריכת הבדיקה. כך למשל, יש נשים שבוחרות לערוך את הבדיקה לגילוי מוטציות בגנים BRCA1, BRCA2 מוקדם ככל שניתן כדי לפעול למניעת העברת הפגם לצאצאים. לעומתן יש שבוחרות לבצע את הבדיקה רק לאחר סיום הילודה. לעומת זאת במקרים של סרטן שמופיע בגיל הילדות, חשוב לאבחן את הנטייה הגנטית למחלה מוקדם ככל האפשר.
3. כלל האוכלוסייה. בנשים ממוצא אשכנזי מלא או חלקי, יש המלצה של משרד הבריאות לבדוק את המוטציות השכיחות בגנים BRCA1, BRCA2. באשר לבדיקות נרחבות יותר, כגון פאנל הכולל עשרות גנים לסרטן – כאן אין המלצה גורפת. מדובר בהחלטה אישית של כל אחד ואחת – האם לבצע, באיזה היקף, ומתי. אולם מדובר בבדיקת דם פשוטה שיכולה לספק מידע חשוב וקריטי לבריאות תקינה.