בדיקת דם לא פולשנית NIPT
בשנים האחרונות חלה פריצת דרך משמעותית בתחום האבחון הטרום-לידתי, המאפשרת להורים לעתיד לקבל מידע גנטי על העובר ללא צורך בהליך פולשני. בדיקת ה-NIPT (בדיקה לא פולשנית בדם האם) הפכה לאחד הכלים המרכזיים בניהול הריון מודרני, כשהיא מציעה שילוב של דיוק גבוה ובטיחות
מקסימלית.
מהי בדיקת NIPT ומה מטרתה?
בדיקת ה-NIPT מבוססת על גילוי שבוצע לפני שנים, לפיו החל מהשבוע העשירי להריון ניתן למצוא בדם האם מקטעי פיסות DNA חופשי (cell free DNA) שמקורן בעובר. למעשה, כ-10% מה-DNA החופשי בדם האישה ההרה הוא ממקור עוברי. מטרת הבדיקה היא לאתר ולמדוד את ריכוז פיסות ה-DNA הללו באמצעות טכניקות גנטיות חדישות, וכך לזהות עודף או חסר של כרומוזומים מסוימים בעובר.
מה ניתן לאתר באמצעות הבדיקה?
הבדיקה מתמקדת במספר הפרעות כרומוזומליות מרכזיות:
- תסמונת דאון: עודף בכרומוזום 21.
- תסמונת אדווארדס: עודף בכרומוזום 18.
- תסמונת פטאו: עודף בכרומוזום 13.
- הפרעות בכרומוזומי המין: כגון טריזומיה X, תסמונת טרנר (חסר כרומוזום X) ותסמונת קליניפלטר (עודף כרומוזום X בזכר).
הדיוק של הבדיקה באיתור תסמונת דאון עולה על 99%. עבור תסמונות 18 ו-13, שיעור הגילוי נחשב לגבוה מאוד, אך מעט נמוך יותר בהשוואה לתסמונת דאון.
הרחבת הבדיקה: חסרים תת-מיקרוסקופיים (Microdeletions)
מעבר לאיתור עודף של כרומוזומים שלמים (כמו בתסמונת דאון), קיימות כיום בדיקות NIPT מתקדמות המציעות סריקה של תסמונת חסר תת-מיקרוסקופי. אלו הם מצבים בהם חסר מקטע קטן מאוד בכרומוזום מסוים, שאינו ניתן לזיהוי בבדיקת כרומוזומים רגילה (קריוטיפ), אלא רק בטכנולוגיות מתקדמות. התסמונות השכיחות ביותר בקטגוריה זו שנבדקות ב-NIPT הן:
- תסמונת די-ג'ורג' (חסר 22q11): התסמונת השכיחה ביותר מבין החסרים המזעריים, העלולה לגרום למומי לב, הפרעות במערכת החיסון ועיכוב התפתחותי.
- תסמונת פראדר-ווילי / אנגלמן (חסר 15q11.2): קשורות להפרעות נוירולוגיות והתנהגותיות.
- תסמונת קרי-דו-שה (Cri-du-chat): נגרמת מחסר בזרוע הקצרה של כרומוזום 5.
- תסמונת חסר 1p36: גורמת לעיכוב התפתחותי ומומים מבניים.
נקודות שחשוב להכיר: למרות החדשנות, רמת הדיוק של ה-NIPT באיתור חסרים אלו נמוכה מזו של תסמונת דאון. בשל נדירותן של התסמונות, קיים סיכון גבוה יותר לקבלת תוצאה "חיובית כוזבת" (False Positive), מה שעלול להוביל לחרדה ולצורך בבדיקות פולשניות מיותרות. לכן, מומלץ מאוד לדון בערך המוסף של בדיקות אלו עם יועץ גנטי.
הרחבת NIPT אנליזה של כלל הכרומוזומים (Genome-Wide NIPT)
הדור החדש ביותר של בדיקות ה-NIPT מציע סקירה "גנומית" רחבה. בעוד שבדיקות ה-NIPT הסטנדרטיות מתמקדות ב-3 עד 5 כרומוזומים בלבד, בדיקות אלו מבצעות אנליזה של כל 23 זוגות הכרומוזומים (כרומוזומים 1 עד 22 וכרומוזומי המין).
מה היתרון בסריקה רחבה?
איתור טריזומיות נדירות (RATs): זיהוי עודף כרומוזומלי בכרומוזומים שאינם 13, 18 או 21. ממצאים אלו עשויים להעיד על בעיה בעובר או על "פסיפס שלייתי" (מצב בו ההפרעה קיימת בשלייה בלבד), דבר שעלול להשפיע על תפקוד השלייה וגדילת העובר.
שינויים מקטעיים גדולים: זיהוי חסרים או עודפים של מקטעי DNA גדולים בכל חלקי הגנום.
האתגרים באנליזה הרחבה: מכיוון שהבדיקה סורקת את כל הגנום, היא עלולה לחשוף ממצאים שמשמעותם הרפואית לא תמיד ברורה או ממצאים שקשורים לבריאות האם (כגון גידולים סמויים או שינויים גנטיים של האם עצמה). יישום הבדיקה הגנומית כבדיקת סקר ראשונית נמצא עדיין בדיון מקצועי בעולם, בשל המורכבות בפרשנות התוצאות והחשש מתוצאות לא ודאיות.
למי מיועדת הבדיקה ומתי מבצעים אותה?
בעבר, מרבית המחקרים הראו את יעילות השיטה בעיקר בקרב נשים בקבוצות סיכון גבוה, כגון נשים מבוגרות או לאחר טיפולי פריון. עם זאת, מחקרים עדכניים מעידים על יעילות הבדיקה גם בהריונות בסיכון נמוך. את הבדיקה ניתן לבצע החל מהשבוע ה-10 להריון (יש הממליצים על טווח של שבועות 10-12) .
ההבדל בין NIPT לבדיקות אבחנתיות (דיקור מי שפיר)
ההבדל העיקרי טמון ברמת הסיכון וברוחב המידע המתקבל:
- בטיחות: בדיקות פולשניות כמו דיקור מי שפיר כרוכות בסיכון להפלה בשיעור של 1:200 עד 1:400. בדיקת סיסי שלייה כרוכה בסיכון גבוה אף יותר של כ-1:100. לעומתן, בדיקת ה-NIPT היא בדיקת דם פשוטה שאינה מסכנת את ההריון.
היקף הבדיקה: בדיקת מי שפיר מאפשרת בחינה מעמיקה של כלל הכרומוזומים, בדיקת גנים ספציפיים למחלות כמו טיי זקס וציסטיק פיברוזיס, וביצוע "צ'יפ גנטי" לבדיקת המטען הגנטי כולו. ה-NIPT, לעומת זאת, מתרכזת כיום במספר מצומצם של כרומוזומים בלבד.
האם NIPT היא בדיקת סקר או אבחנתית?
חשוב להבין כי למרות דיוקה הרב, NIPT מוגדרת כבדיקת סקר מתקדמת הנותנת הערכה מדויקת של הסיכון. פרופ' יובל ירון, מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי באיכילוב, מדגיש כי הבדיקה אינה תחליף לדיקור מי שפיר בו ניתן להרחיב עוד יותר את טווח הממצאים המתגלים. הבדיקה גם אינה מחליפה את הצורך בדיקור מי שפיר כאשר ישנן אינדיקציות אחרות, כמו מומים בעובר שנצפו באולטרסאונד או חשד למחלות גנטיות אחרות.
משמעות התוצאות וייעוץ גנטי
- תוצאה בסיכון גבוה: במקרה כזה מומלץ לאמת את הממצאים באמצעות בדיקה פולשנית (כמו מי שפיר) לפני קבלת החלטות על הפסקת הריון.
- תוצאה תקינה: הסיכוי לטעות נמוך ביותר, אך קיים שיעור מזערי של תוצאות כוזבות שליליות. כדי להבטיח אמינות, מעבדות רבות מוודאות ששיעור ה-DNA העוברי בדם עולה על 5% לפני מתן תשובה.
חשיבות הייעוץ הגנטי המורחב
ככל שסל הבדיקות המוצע ב-NIPT מתרחב, כך גדל הצורך בייעוץ גנטי מקצועי לפני ביצוע הבדיקה. פרופ' יובל ירון הוא אחד המומחים הבולטים בארץ ובעולם בתחום זה ופרסם רבות בתחום. הוא היה גם סייע בהקמת המעבדה הראשונה בארץ שערכה בדיקת NIPT מורחבת. יש חשיבות בהתאמת סוג הבדיקה (בסיסית, מורחבת לחסרים או גנומית) לנתונים הספציפיים של ההריון, להיסטוריה המשפחתית ולרצון ההורים ברמת הפירוט של המידע. ייעוץ כזה מסייע להורים להבין את מגבלות הדיוק בכל מסלול ואת המשמעות של תוצאות שאינן חד-משמעיות. במידה וקיים סיכון על רקע היסטוריה משפחתית או ממצאים בבדיקות אחרות, יש לפנות לייעוץ מקצועי בהקדם.